אזולאי בית משה בע"מ נ' מאירי ואח'

החלטה

1.לאחר שעיינתי בבקשה,בתגובה ובתשובה לתגובה ,שוכנעתי כי דין הבקשה לעיון חוזר בהחלטה לחיוב התובעת בהוצאות,להידחות.

ראשית אציין כי לא קיים בסדרי הדין הליך המאפשר עיון חוזר בהחלטה מהסוג דנן.

2.שנית,אמנם זימון העד להעיד במועד שנקבע נמסר, בהתאם להחלטתי, לטיפול המזכירות שכן, שעה שצד מבקש לזמן עד באמצעות ביה"מ, נשלח הזימון ע"י המזכירות.

יחד עם זאת וכמצוין בהחלטתי,אישור המסירה חזר לביה"מ בציון "לא ידוע",כבר כ 5 חודשים עובר למועד הדיון שנקבע.

היה על התובעת לברר מבעוד מועד האם העד אכן קיבל את הזימון ולהודיע לביה"מ ולצדדים כי בהתאם לבירור,הזימון כלל לא נמסר לעד ולא ניתן יהיה לשמעו במועד שנקבע.

אין המדובר באחריות המוטלת על המזכירות,הנדרשת לזמן עדים רבים בתיקים רבים ואין ביכולתה לעקוב אחר תוצאות כל זימון וזימון שנשלח. האחריות למשלוח הזימון הינה אמנם על המזכירות,אולם,האחריות לוודא עובר למועד הדיון כי אכן בקשת הצד המבקש לזימון העד, צלחה ,מוטלת על הצד המבקש זימון אותו עד.

3.אמנם בסופו של דבר,במועד הדיון שנקבע ,לא נשמע אלא המצהיר מטעם התובעת. אולם,לא ניתן לשלול טענת הנתבעים כי אילו היה מופיע למועד הדיון שנקבע ,גם העד הנוסף,הרי שחקירת מצהיר התובעת הייתה עשויה להיות קצרה יותר והנתבעים היו מוותרים על חלק מהשאלות. ככל שהתובעת הייתה מודיעה מבעוד מועד על כי העד שביקשה לזמן לא יופיע וככל שהנתבעים היו מבקשים לדחות המועד בשל כך,ייתכן שבמועד אחד ניתן היה לסיים את שמיעת עדי התביעה.

נכון כי סביר שבמועד שנקבע לא היה סיפק לסיים בכל מקרה את שמיעת כל הראיות,אולם בשל העובדה שטרם נסתיימה שמיעת עדי התביעה, ספק אם תסתיים שמיעת הראיות במועד אחד נוסף בלבד.

ניתנה היום, י"ב טבת תשע"ב, 07 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: